#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סימנים של ערבות לאפוקי צפצפה?	1) עלה משוך כנחל<br>2) פיו חלק<br>3) קנה שלה אדום	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקנה ירוק?	"הב""י מסתפק אם צריך אדום בדוקא או דלמא אפי' ירוק כשר ובלבד שאינו לבן, ומצדד דירוק נמי כשר ומה שנראה אדום היינו מחמת הכאת השמש (רמ""א, מ""ב ס""ק ב')"	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חילפא גילא?	"מין ערבה דכשר שגדל על הנחל אע""פ שאין פיה חלוק אלא דומה למגל, ופי' רש""י והטור דכולם נוטות לצד אחד, אבל הרמב""ם פי' דפגימותיה הוו כתלמים קטנים, והמחבר פסק כהרמב""ם [ותמה הערוה""ש (סעי' ב') למה לא הביא הרמ""א את דברי רש""י והטור]"	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עדיף, ערבה שקנה אדום מאד אבל עליו אינו חלקים כ""כ או ערבה שעליו חלקים אבל אינו אדום כ""כ?"	"כתב הערוה""ש (סעי' ג') דבזמנו היה ב' מינים אלו, אחד עליו גדולים וקנה אדום מאד אבל אינו חלק, והשני עליו קטנים וחלקים אבל אינו אדום, ויש מהדרין בגדולים מפני האדמימות, ויש מהדרין בקטנים מפני חליקתן וגם הם חזקים ואינם מתייבשים במהרה, ולדינא שניהם כשרים "	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדרך כלל אם הערבה חסר אחד מג' סימנים הנ""ל?"	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') בשם הב""ח ולבוש דפסול [וצפצפה פסול מדאורייתא שאינה ערבה כלל (מ""ב ס""ק ד')], אבל כתב הבכורי יעקב (ס""ק א') דבדרך כלל ישנם כולם או אין להם הסימנים כלל ולפיכך אם רואה מקצת הסימנים ואינם בפניו לבדוק שאר הסימנים יצא (מ""ב ס""ק ב'), והשיג עליו הכה""ח (ס""ק ד') וכי ראה הבכורי יעקב כל האילנות שבעולם, ועוד למה נתנו חז""ל ג' סימנים, אלא משמע דמצוי זה בלא זה"	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליקח ערבה שגדל בערבי נחל?	"איתא בגמ' דת""ק דריש ערבי לרבות אפי' ערבי בעל וערבי הרים וא""צ ערבי נחל בדוקא, ואבא שאול דריש ערבי שתים אחד ללולב ואחד למקדש, ואנן דרשינן ערבי שתים בלולב, ולפיכך כתבו תוס' (ל""ד ע""א) דערבי נחל לעיכובא (ב""י, דרכ""מ ס""ק א'), והטור הביא שרוב מפרשים [רש""י, שבלי הלקט, ר""י מלוניל, ריבב""ן, אגור (עוז בהדר פ""א הע' א')] סברי דלכתחילה יש להדר אחר ערבות שגדלים על הנחל אבל אינו לעיכובא, והרא""ש והרמב""ם סברי דלכתחילה כשר אפי' כשגדלים בהרים דרק צריך מין שגדל בנחל, ועוד כתב הר""ן דיש פוסקים כר""ע דסגי בערבה אחת וא""כ יכול לדרוש ערבי לרבות ערבי הרים. להלכה, המחבר כתב דאפי' הגדלים בהרים כשרים, והמ""ב (ס""ק ג') הביא הטור בשם רוב מפרשים דלכתחילה יש להדר אחר הגדל בנחל אבל הביא הט""ז (ס""ק ב') דס""ל דא""צ לדקדק בזה, וביאר הט""ז דאדרבה ניחא טפי ליקח שלא מן הנחל להראות החידוש דא""צ מן הנחל וכמו שמצינו שמברכים המוציא ולא מוציא {וכן מצינו לעיל (סי' תקצ""א) דהריב""ש (ח""א סי' ל""ח) כתב שיתפלל בלשון חידוש ויאמר זרעו}, ועי' בערוה""ש (סעי' ז') דכתב ישוב נפלא על מנהג העולם דנחל יש לו ב' פירושים, א' אצל יאור ונהר שהם מים מוכנים, ב' עמק ומישור כמו נחל איתן, ועל זה אמרינן מנין לרבות אפי' של בעל ושל הרים, כלומר לגבי מים מוכנים מנין לרבות אפי' של בעל דהוא היפוך מיאור ונהר שאין שם מים מוכנים אלא שבאים מן המטר, וכן מנין לרבות ערבי הרים שהם היפוך מעמק, ולפי""ז אפי' בלא דרשה ערבי נחל מרבה אפי' ערבות הגדלים בעמק ומישור שהוא רוב ערבות שלנו, ודו""ק [ולפי""ז לא מהני אם משקה השדה ע""י מערכת השקיה, ודלא כעוז בהדר פ""א הע' ב']."	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-eucalyptus tree?	"יש בה ג' סימנים של ערבה ואפ""ה כתב שו""ת הר צבי (יו""ד סי' קפ""א) דפסול מפני שאין רוב גידולו על מים, וכן יש לה ריח חזק ומבואר בחז""ל דאין ריח לערבה, ועי' תשובות והנהגות (ח""ג סי' קפ""ז)"	סימן תרמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערבה 1) שיבשה 2) שנשרו עליו 3) שנקטם ראשו?	"1) אם יבשה רוב עליו פסול [ואפי' רק ערבה אחת (שעה""צ ס""ק ו')], ופסול משום הדר (מ""ב ס""ק י') 2) אם נשרו רוב עליו בשיעור ג' טפחים פסול (מ""ב ס""ק ט') והיינו העלין על רוב אורך הערבה (חזו""א סי' קמ""ו ס""ק ב') [וצריך ליזהר כשתוחבין הערבות לתוך הלולב, וכן בשעת הנענועים (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ח')], ולפי הריטב""א הפסול הוא דאין שמו עליו אבל הרבינו מנוח ורמב""ם ורש""י משמע דהוא פסול הדר, ונפק""מ בשעת הדחק בשאר ימים, וצ""ע (מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק י""א) 3) הרמב""ם מכשיר, אבל קיי""ל כרוב ראשונים דפסול [משום הדר (מ""ב ס""ק י')] אם נקטם ראש העץ ולא העלין לחוד (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י' וס""ק י""ב) [דלא כפמ""ג דמסתפק אם קיי""ל כהרמב""ם דמקיל (שעה""צ ס""ק י""ב)], ואם עלתה לו ענבה כשר (א""ר ס""ק ז', באה""ט ס""ק ג')"	סימן תרמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור יבשות בערבות?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ג') מסתפק אם הוא כהדס דתלוי בהלבנת פנים או דלמא סגי בנפרך בציפורן, ומצדד להחמיר מפני שערבות מצויות, אכן הבכורי יעקב (ס""ק ד') הוכיח מראב""ד בתמים דעים דהוי כהדס ותלוי בהלבנת פנים, וכן נקט השעה""צ (ס""ק ו') דהוי יבש כשכלה הירקות לגמרי, וכתב עוז בהדר (פ""ד סעי' א') דיבשות כזה אינו מצוי אפי' אם משתמש באותן ערבות כל ז' ימים ואינו שומר על טריותן בעזרת מים, אבל בודאי יש הידור להחליפם"	סימן תרמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדלדלה או נסדקו עליו?	"המגיד משנה כתב דזה נקרא נפרצו עליו ופסול אם אירע לרוב העלין, וכתב המג""א (ס""ק ב') דיש להחמיר מפני שערבות מצויות (מ""ב ס""ק ט') {משמע דמעיקר הדין יש מקום להקל, ותמה החזו""א (סי' קמ""ו ס""ק ל""ב) מדוע}"	סימן תרמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערבה שעליו כמושים או נשרו מקצתן?	"כשר (שו""ע), אבל כתב המג""א (ס""ק ג') דלכתחילה לא יקח אותה, ואע""פ שהא""ר מקיל אפי' לכתחילה מ""מ הכריע המ""ב (ס""ק י""א) דכיון דערבות מצויות טוב להדר בזה לכתחילה {ונראה דאם נשארו ג' טפחים עם עלים לחים אפי' בצירוף ב' צדדין כשר לכתחילה}"	סימן תרמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערבה שנכפף ראשו?	"עי' מש""כ לעיל (סי' תרמ""ו סעי' ג') לענין הדסים, ובערבות האחרונים הביאו ראיה מערבות שעל המזבח דמקרי דרך גידולו, וכן נראה שהערבות גדלים אפי' בראשם למטה"	סימן תרמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לקטום הענפים קטנים היוצאים מן העלים בערבות?	"דוקא בהדסים צריך לדקדק בזה מפני עבות אבל א""צ לדקדק בערבות (קובץ הלכות פכ""ח סעי' ז')"	סימן תרמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלבלוב?	"לבלוב הוא עלה עליונה שבערבה, וכתב הקובץ הלכות (פכ""ח סעי' ד') דיש בה הידור מפני שידוע שלא נפלה העלה העליונה אבל בודאי ליכא פסול בדליכא לבלוב דנפל כשהיה מחובר לאילן דומיא דפיטם שבאתרוג, ויש עוד טעם להקל דכל הטעם הוא משום הדר ואינו ניכר שהוא נקטם, ועוד אפי' אם נפלה העלה הרי לא נקטם גוף העץ, ועי' בספר לקיחה תמה דניחא ליה טפי בלא לבלוב"	סימן תרמז סעיף ב		
